ניהול עצמי יעיל. איך להתייעל ולנצל נכון את הזמן?
הרעיון של ניהול זמן כבר נחשב די מיושן. ההבנה שזמן לא מנוהל, אלא זז באופן קבוע מתבססת יותר עם השנים. המיקוד הנכון הוא איך להתנהל בצורה יעילה, על מנת להפיק יותר מבלי לבזבז את הזמן.
יעילות היא נושא חשוב מאוד, הן בעסקים וארגונים והן ברמה האישית. ככל שאדם יודע לייעל את הזמן שלו, התפוקה שלו עולה וכך גם תחושת הסיפוק והמסוגלות.
עם התפתחות הטכנולוגיה והמודעות של בני האדם לערכו של הזמן, נוצרות עוד ועוד דרכים לייעל, לייתר ולבקר תהליכים. עד פה זה נשמע די מעודד ואולי פשוט, אבל כמובן שהכל מתחיל ונגמר בנו, האנשים שאחראיים על התהליכים וכל שאר החיים של כל אחד מאיתנו.
אם לא ישנתי טוב בלילה, או שאני חושב על משהו לא נעים שקרה לי אתמול, היעילות שלי עלולה להיפגע ומכאן כמו דומינו, זה ישפיע על המסוגלות והחשק שלי לעשות את מה שרציתי.
למה קשה לנו להתנהל ביעילות?
לשאלה הזו יש המון הסברים, אבל המכנה המשותף לרוב ההסברים שאני מכיר הוא – המוח שלנו. המוח האנושי (שאינו מושלם) מייצר מגבלות מחוויות העבר שלנו, מהדרך שבה אנחנו צופים את העתיד ומהתחושה שלנו בכל רגע נתון.
המגבלות האלו, מקשות עלינו בעיקר לתכנן בצורה מדויקת את מה שעלינו לעשות, להעריך זמנים ולהיות רתומים לביצוע.
בדרך כלל, משימות חדשות ולא מוכרות, גורמות ללחץ ואי וודאות. במצב כזה, לרוב אנחנו נוטים להעריך יתר על המידה משימות כאלו, בזמן שנמעיט בהערכת הזמן של משימות מוכרות ושגרתיות.
בשני המקרים, המיקוד שלנו יהיה במשימה ובתוכן שלה, מבלי לקחת בחשבון את המציאות. ההפרעות האפשריות, הבעיות שעלולות לצוץ בדרך, הצרכים שלנו ושאר הנושאים הפעילים בחיינו.
התופעה הזו מייצרת תוצאה קיצונית לכאן או לכאן. חלק מהאנשים יעמיסו על עצמם יותר ממה שהם מסוגלים, מה שיוביל ללחץ לעומס יתר ובסופו של דבר לפערים ותחושת כישלון. חלק אחר יחששו מהלחץ, עד שייקחו מעט מדי משימות ולא יגיעו להישגים שרצו. מכאן הדרך קצרה לתחושת חוסר מסוגלות, תשומת לב נמוכה ותחושה כללית של בינוניות.
עבדתי עם המון אנשים בקליניקה סביב הנושא זה, של התייעלות וביצועים. אחת התופעות השכיחות היא "דחיינות". גם כאן, יש הרבה מאפיינים למושג הזה, אבל בקצרה – הדרך לא לעשות משהו עוברת דרך דחיינות. המוח שלנו דוחה את העשייה של דברים בגלל כמה סיבות:
- משימה ארוכה וגדולה: אם אומרים לי להתחיל משהו שיסתיים עוד 3 חודשים, סביר להניח שלא יתחשק לי כי הסיום והתגמול רחוקים.
- חוסר בהירות: אם מה שאני עושה לא ברור לי, בין אם מה לעשות, או איך לעשות, או מה אמור לצאת מזה, ההעדפה היא להימנע ולעשות משהו אחר.
- משהו לא מתגמל: לעשות משהו שלא באמת מתחשק לי, אולי עבור מישהו אחר, או אפילו עבורי אבל שאני לא חושב שאני נהנה מהביצוע ו\או התוצאה
- משהו שלא הצלחתי בו וגרם לי לתחושה לא נעימה: המוח רוצה לשמור עלינו מסכנה. להרגיש לא נעים זה גם מסוכן מבחינת המוח והוא יעשה הכל כדי להימנע מחוויה נוספת כזו, גם אם במחיר של לא לעשות
- גירויים זמינים: אם יש סביבי גירויים שמתגמלים אותי בזמן קצר ובפשטות, המוח ירצה לקחת אותנו לשם. קל יותר, קצר יותר, אלו דברים שמושכים אותנו, גם במחיר של לא לעשות את מה שחשוב.
הנטייה לדחיינות תגרום לנו להימנע מלהתחיל או להשלים משימות חשובות, גם כשיש לנו די זמן לכך. הדחיינות נובעת מהעדפה של סיפוק מידי וחוסר מוטיבציה, וגורמת לנו לבזבז שעות רבות ולא לנצל את הזמן ביעילות.
בנוסף לכל הסיבות האלו, יש כמובן את הסביבה שלנו, עם כל מה שיש בה. הסחות הדעת הטכנולוגיות, בין אם זה הדואר האלקטרוני, הסלולרי, הרשתות החברתיות. כל אלו הם פוטנציאל שעלול לפגוע ביכולת שלנו להתמקד במה שחשוב לנו לאורך זמן.

עקרונות בסיסיים לניהול עצמי יעיל
יש מספר עקרונות בסיסיים, אותם חשוב ליישם על מנת להתייעל ולהישאר ממוקדים. כל אחד מהעקרונות האלו, מתקשר באופן ישיר לצורה בה המוח שלנו תופס את המציאות.
- המוח הוא לא ארכיון – את כל מה שיש לעשות, עדיף להוציא מהראש. חלק אוהבים לעבוד עם דפים, חלק עם מערכות ניהול באינטרנט, או אפליקציות. רק לא בראש. כשמנסים לזכור את כל מה שיש לעשות ומתי, מסתובבים עם רעשים ותחושת דריכות קבועה. השלב הבסיסי והחשוב ביותר – לנהל את המשימות בכל מקום שאינו הראש.
- חשוב מול דחוף – יש דברים שאם לא נבצע – נשלם מחיר (תשלום דו"ח, הגשת עבודה, דברים שיש להם מועד סופי בד"כ). אותם נבצע קודם. לצידם, יש דברים שחשוב שנעשה, כי אם לא, הם בסופו של דבר יהפכו דחופים. השאיפה שיהיו לנו כמה שיותר דברים חשובים ופחות דחופים, אך בהתחלה חשוב לדעת להבחין בין השניים.
- הערכת זמנים – לא סתם קוראים לזה "הערכה". קשה לנחש בדיוק כמה זמן לוקח כל דבר, בעיקר אם זה משהו שאנחנו לא עושים כל יום, אך בכל זאת, היכולת הזו משתפרת ככל שמשתמשים בה. לכן, חשוב להעריך מה משך כל משימה שיש לנו, כדי שלא נעמיס יותר מדי או נתכנן מעט מדי.
- שימור אנרגיה – יש משימות שלא משנה כמה זמן הן אורכות, הן צורכות מאיתנו את כל המשאבים. חצי שעה של כתיבת עבודה, לא בהכרח שווה לחצי שעה של ניקיון הבית. לכן, חשוב לקחת בחשבון גם את פרמטר האנרגיה ולתכנן בחכמה את הציפיות שלנו.
- כן או לא – לדעת להגיד לא לדברים מסוימים זה חשוב. הרבה אנשים נוהגים להגיד כן להצעות או משימות מבלי לקחת בחשבון את המחיר או התועלת של המשימה. הסיבות יכולות להשתנות (ריצוי, חשש, חוסר תשומת לב לגודל המשימה ועוד), אך לדעת להגיד לא זה להגיד כן לעצמכם. קלישאה או לא, זה נכון. לפעמים צריך להגיד לא למשהו אחד, כדי שמשהו אחר יצליח. כשהפוקוס שלנו על מה שחשוב לנו באמת, האפשרות להגיד לא הכרחית במצבים מסוימים. לכן, חשוב לפתח תשומת לב להתנהלות שלנו ביום-יום כדי לדעת למנוע את זה. דרך טובה ליישם את הסעיף הזה, היא לקבוע מה המטרה היום\השבוע\בפרויקט. לאחר שזה נקבע, כל דבר משימה חדשה או רעיון עוברים דרך השאלה – האם זה מקדם את המטרה? אם כן – מעבירים לתיעדוף, אם לא, אז אומרים לא.
שיטת פומודורו – דרך יעילה לעבוד ביעילות
שיטת הפומודורו (במקור מאיטלקית – עגבניות)פותחה בשנות ה-80 על ידי האיטלקי פרנצ'סקו צ'ירילו, כדי לסייע בניהול זמן ושיפור המיקוד והפרודוקטיביות. צ'יריליו, מתכנת ויזם, פיתח את השיטה כשהיה סטודנט והשתמש בטיימר בצורת עגבנייה מהמטבח כדי לתזמן את מקטעי הלימוד שלו.
הטיימר הזה שימש את מי שרצה לבשל רוטב עגבניות בסיסי, תהליך שנמשך 25 דקות.
בהתחלה הוא ניסה פרקי זמן שונים ללמידה, החל מ-2-3 דקות ועד שעה שלמה ברציפות. הוא מהר מאוד הבין שקשה להישאר ממוקדים כל כך הרבה זמן ברצף.
אחרי כמה וכמה נסיונות צ'ירליו מצא ש – 25 דקות זה הזמן האופטימלי שבו אפשר עדיין להישאר מרוכזים במשימה. התובנה הזו, היתה הבסיס לתובנות אחרות הקשורות ביעילות שלנו.
צ'ירילו הבין שבמקום לחשוב על זמן כמקור ללחץ, אפשר להפוך אותו לכלי עזר. שיטת הפומודורו למעשה מאמנת אותנו להתמקד טוב יותר במשימות על ידי קביעת פרקי זמן מוגדרים למיקוד, והגדרת הפסקות מרעננות ביניהם.
השיטה גם עוזרת להתגבר על נטיות שלנו לדחיינות או עשיית כמה דברים במקביל, שפוגעות בפרודוקטיביות.
איך עובדים עם שיטת פומודורו?
ובכן, כיום יש כבר כמה וכמה יישומים לשיטה, כולל אפליקציות ומערכות גדולות שכוללות בתוכן שעון פומודורו, אבל חשוב להבין את הבסיס לשיטה:
1. בחירת המשימות לפומודורו
- לפני שמתחילים, בוחרים את המשימה או המשימות אותן תרצו לבצע בפומודורי (מאיטלקית – עגבניה ביחיד)
- חשוב לוודא שהמשימה ברורה ומוגדרת היטב כך שתוכלו להתרכז בביצוע כשהטיימר מתחיל
- המשימה יכולה להיות חלק מפרויקט גדול יותר, אבל חשוב לצמצם אותה למטלה ספציפית ל-25 דקות
2. קביעת טיימר ל-25 דקות
- קבעו טיימר ל-25 דקות בלבד (אפשר להשתמש בטיימר או אפליקציה)
- לפני התחלת התיזמון, הרחיקו את כל מה שעלול להסיח את דעתכם (סלולרי על שקט, לסגור טאבים במחשב אם יש משהו שלא קשור למשימה וכו)
3. עבודה על המשימה
- הקדישו את כל 25 הדקות לעבודה בלעדית על המשימה הנבחרת ללא הפרעות
- התעלם מכל גירוי חיצוני כמו מיילים, הודעות, התראות – הם יכולים לחכות להפסקה
- אם יש קושי או אתגר, התמודדו איתו והמשיכו לעבוד עד שמצלצל הטיימר. עצרו את העבודה גם אם אתם באמצע משהו. אני יודע כמה זה קשה לקום באמצע, אבל זה ישתלם בהמשך.
4. תיעוד השלמת הפומודורו והפסקה קצרה
- מיד עם הצלצול, סמנו את המשימה עפ"י מצבה (הסתיים\בעבודה) ותעדו מה נעשה בדיוק
- קחו הפסקה של 5 דקות, חשוב לעשות משהו שונה לחלוטין שאינו קשור לעבודה בכלל
5. הפסקה ארוכה לאחר 4 פומודורי
- לאחר 4 פומודורי רצופים, קחו הפסקה ארוכה יותר של 15-30 דקות
- נצל את ההפסקה הארוכה לפעילות מרעננת כמו תנועה או מתיחות
- זו הזדמנות לאכול משהו קל, לשתות ולהירגע לפני סבב נוסף של פומודורי
- ביצוע של 4 סבבים גדולים (כשכל אחד כולל 4 סבבים קטנים), זה למעשה יום עבודה מאוד יעיל וממוקד. בשורה התחתונה מדובר על 8 שעות ברוטו, כולל ההפסקות, אך התוצאות יהיו שונות בהחלט. בדקו את זה בעצמכם
איך זה עובד ולמה שזה יעבוד גם לכם?
לכל בני האדם יש 2 אונות. התפקוד שלנו והיעילות שלנו (ועוד המון דברים) נשענים על הסנכרון בין האונות והתפקוד שלהן. כדי להימנע ממאמר ארוך בסגנון מדעי המוח, אכתוב הסבר פשוט ככל האפשר:
שיטת הפומודורו מסייעת לסנכרן בין האונה השמאלית והימנית במוח ולנצל אותן בצורה מיטבית:
האונה השמאלית אחראית על חשיבה לוגית, אנליטית ורציונלית. היא מאפשרת מיקוד, ריכוז ועבודה ממושמעת על משימה. אולם האונה השמאלית מתעייפת לאחר עבודה ממושכת וזקוקה למנוחה.
האונה הימנית אחראית על חשיבה יצירתית, רגשית ואינטואיטיבית. היא זקוקה לגיוון והעשרה כדי לתפקד במיטבה.
ככל שהאונה השמאלית מתעייפת, הקשר בין האונות נחלש, כך שאנחנו עלולים להיכנס ל – "לופ" ולהרגיש איך אנחנו לא מצליחים להבין משהו או לפתור משהו, שוב ושוב. הסיבה לרוב נעוצה בחוסר סנכרון בין האונות.
שיטת הפומודורו מאפשרת לנצל את המיקוד של האונה השמאלית בפרקי הזמן היעילים ביותר עבורה שהם כ-25 דקות, ולאחר מכן "לנוח" אותה עם הפסקה קצרה.
בהפסקות מתאפשר לאונה הימנית גיוון וסיפוק צרכיה, מה שמחדש אותה לקראת המקטע הבא של עבודה ממוקדת.
כך נוצר איזון וסנכרון מיטבי בין שתי מערכות החשיבה במוח לניצול מקסימלי של הפוטנציאל שלהן.
איך משתמשים בגישות כמו פומודורו לייעל את הזמן?
כאשר אנו חושבים על שיטת פומודורו, חשוב להבין שמדובר בחלק אחד מתוך המערכת הגדולה יותר של ניהול עצמי יעיל. השיטה הזו, עם כל יתרונותיה, היא רק חלק מהתמונה. כדי להתייעל באמת ולנצל נכון את הזמן שלנו, עלינו ליישם את התובנות מהשיטה הזו במגוון פעילויות ובסביבות שונות.
למשל, בעוד שבמסגרת העבודה ייתכן שנמצא את שיטת פומודורו כאידיאלית למיקוד והשגת תוצאות, בחיים האישיים ייתכן שנצטרך להתאים את העקרונות לצרכים שונים. במסגרת לימודים או בבית לצורך העניין, הגמישות בניהול הזמן יכולה להיות יותר חשובה מהמיקוד האינטנסיבי לפרקי זמן קצרים.
המפתח ליישום יעיל של עקרונות שיטת פומודורו בחיי היומיום, הוא להבין את הצורך ולהתאים את השיטה למצבים שונים. במקרה של משימות ארוכות טווח, כמו פרויקטים גדולים או תכנון אירועים, יכול להיות שנרצה לחלק את הזמן שלנו למקטעים גדולים יותר מ-25 דקות. זאת כדי לאפשר רצף והמשכיות בעבודה. מצד שני, עבור משימות קטנות ומהירות, כמו עדכון דוא"ל או סידור הבית, פרקי זמן קצרים יותר יכולים להיות מתאימים.
כמו כן, חשוב לזכור שההפסקות הן חלק בלתי נפרד מהתהליך. הן מאפשרות לנו להתרענן ולחדש כוחות, ולכן, גם בפעילויות שלא כוללות עבודה אינטנסיבית, חשוב לשלב הפסקות ולאפשר לעצמנו זמן להתרווח ולנשום.
בסופו של דבר, ניהול עצמי יעיל דורש מאיתנו להיות מגמישים, להתאים את השיטות לצרכינו ולהכיר את הגבולות והיכולות שלנו. בין אם זה עבודה על פרויקט גדול או פשוט ניהול המשק הביתי, העיקר הוא למצוא את הדרך הנכונה לנו להתייעל ולהשיג את המקסימום מהזמן שלנו.

התמודדות עם דחיינות וקשיים בביצוע
אחד האתגרים הגדולים בניהול עצמי יעיל היא התמודדות עם דחיינות. דחיינות יכולה להיות מכשול רציני בדרך לשיפור התפוקה והיעילות. כדי להתמודד עם דחיינות, חשוב להבין את הגורמים שמובילים אליה.
לעיתים, דחיינות נובעת מחשש לכישלון, מחוסר ביטחון, או מחוסר בהירות במשימה. במקרים אחרים, זה פשוט עניין של חוסר רצון לעסוק במשימה מסוימת.
כדי להתמודד עם דחיינות, ישנן מספר טכניקות שיכולות לעזור:
· פיצול המשימה לחלקים קטנים יותר: פיצול משימה גדולה לחלקים קטנים יותר יכול להפוך אותה לנראית פחות מעמיסה ויותר ניתנת לניהול.
· קביעת מטרות קצרות טווח: קביעת מטרות קצרות טווח והשגתן יכולה להגביר את המוטיבציה ולסייע בהתמודדות עם הדחיינות.
· הבנת הגורמים המנטליים: לעיתים, עלינו להבין מה הגורמים המנטליים שגורמים לנו לדחות ולעבוד עליהם. זה יכול להיות חוסר ביטחון, פחד מכישלון, או אפילו חוסר בהירות במשימה.
התמודדות עם קשיים כמו דחיינות תלויה גם ביכולת שלנו להישאר ממוקדים ולשמור על מוטיבציה. חשוב להבין שכל אחד מאיתנו עלול לחוות תקופות של דחיינות, והמפתח הוא לא להיכנע להן, אלא ללמוד להתמודד ולהתגבר עליהן.
איך ליישם את העקרונות האלו ביום-יום
לאחר שהבנו איך להתחיל להתמודד עם דחיינות ולשמור על מיקוד, נותר לנו לשלב את העקרונות הללו בחיינו היומיומיים. ניהול זמן יעיל אינו רק עניין של עבודה או לימודים, אלא כלי שיכול לשפר את כל תחומי החיים.
· קביעת יעדים יומיים: מתחילים כל יום עם רשימת משימות או יעדים ספציפיים. זה עוזר לשמור על פוקוס ולהבטיח שאנחנו מקדמים את הדברים החשובים באמת.
· הקצאת זמן למשימות: בדומה לשיטת פומודורו, חשוב להקצות זמן מוגדר לכל משימה ולהימנע מלנסות לעשות הכל בו זמנית.
· שמירה על איזון: חשוב לשמור על איזון בין עבודה, לימודים, פנאי ומנוחה. זה מסייע למנוע עייפות ולשמור על בריאות נפשית טובה.
חשוב להדגיש שכל אדם שונה והצרכים שלו ייחודיים. ייתכן ששיטה אחת שעובדת היטב לאחד, לא תתאים בהכרח לאחר. לכן, חשוב להיות גמישים ולהתאים את השיטות למציאות האישית שלנו.
לסיום, אנחנו רואים כי ניהול זמן יעיל אינו מגיע ממתכון קסם אחד, אלא משילוב של טכניקות, הבנה עצמית והתאמה לצרכים האישיים. על ידי למידה מתמדת וניסוי, כל אחד יכול למצוא את הדרך הטובה ביותר לו לניהול עצמי יעיל.
המפתח להצלחה בניהול סדרי עדיפויות בצורה יעילה, הוא בהתאמה אישית של השיטות לצרכים ולהעדפות הייחודיות של כל אחד מאיתנו. בין אם תחליטו לקחת את הטכניקות שדיברנו עליהן ולהתחיל ליישמן בחיי היומיום, או פשוט לעשות משהו בצורה חדשה (כמו שיטת פומודורו). פצלו את המשימות שלכם למקטעים ניהוליים ועבדו על התמודדות עם הדחיינות שלכם.
זכרו, המטרה היא לא להיות מושלמים, אלא להיות יותר ממוקדים, יעילים ומרוצים מהתהליכים שלנו. ניהול עצמי יעיל יכול להיות מסע של שיפור מתמיד, וכל צעד קטן שאתם עושים הוא צעד בכיוון הנכון.