חיפוש וודאות: מנגנון ההישרדות או מלכודת של חוסר ביטחון

זה התחיל כיום רגיל. התעוררתי בבוקר, תכננתי את היום, ונתתי לעצמי מספר מטרות להשיג. אבל כמו בכל יום, לא הכול הלך כמתוכנן. שיחת טלפון אחת מלקוח, הודעה לא צפויה מחבר, וכמה אירועים לא צפויים בדרך – והרגשתי את הקרקע מתחילה לחמוק מתחת לרגליים.

פתאום, כל התוכניות שהיו לי נראו רחוקות ובלתי אפשריות. החיפוש אחרי רצף, סדר ו – וודאות ביום שהתחיל כל כך טוב הפך למשימה מורכבת ומאתגרת.

זו הסיטואציה האנושית במהותה. אנחנו מחפשים וודאות בעולם שבו השינוי הוא הקבוע היחיד. הרצון ליצור סדר, לתכנן ולצפות את העתיד מתקשה כאשר המציאות סביבנו משתנה באופן תמידי ובלתי צפוי. כשחושבים על זה, החיים מלאים במורכבות ואי-ודאות.

במאמר זה, אני מזמין אתכם לצלול איתי לעולם העמוק של הוודאות ואי-הוודאות. נסקור את השאיפה האנושית לוודאות, את התגובות שלנו לחוסר וודאות ואיך ניתן למצוא רוגע נפשי גם במצבים הכי בלתי צפויים. נלמד כיצד לפתח וודאות פנימית שתסייע לנו לנווט בסיטואציות של חוסר וודאות עם פחות חשש ויותר ביטחון.

אז מה זו ודאות?

עפ"י ההגדרה המילונית, ודאות היא בּיטָחון גמוּר בַּאמיתוּת של דָבר, חוסר סָפֵק. כשחושבים על ההגדרה הזו, ביחס לחיים, לגבי מה יש באמת ודאות? בתפיסה שלי, רק לגבי מה שכבר קרה ומה שקורה עכשיו. אז למה בכל זאת כולנו מחפשים ודאות? בין אם לגבי החלטות, לגבי מה אחרים חושבים, לגבי דברים שעוד לא קרו. תחושת ודאות מייצרת בנו תחושה של שקט וביטחון.

חשיבות הוודאות: מה הסיבה שהיא נתפסת כחיונית לקיומנו?

ודאות, במובנה הרחב והעמוק ביותר, היא יסוד חיוני בחיי היומיום של כל אחד מאיתנו. היא מספקת לנו מסגרת של ביטחון ורוגע, מאפשרת לנו לתכנן את העתיד ולהתמודד עם חוסר הוודאות הטבוע בקיום של כל אחד מאיתנו. ברגעים של וודאות, אנחנו מרגישים שאנחנו על קרקע מוצקה, יכולים לנשום בקלות ולהיות בטוחים בדרך שאנו בוחרים ללכת בה.

האדם, באופיו, מחפש להקנות לחייו משמעות וסדר. התחושה שיש משהו קבוע וניתן להסתמך עליו מוסיפה ומעלה תחושת רוגע ושלווה. בזמן שבו אנחנו חיים כיום, עם השפע העצום של מידע והאפשרויות האין-סופיות הפתוחות בפנינו, וודאות הופכת למטבע נדיר ומבוקש עוד יותר.

זה מתבטא בכמות ה"הפתעות" שמחכות לנו בכל מקום (סלולרי, חדשות, כביש), ככה גם בקושי לקבל החלטות (מתוך הרצון לקבל "החלטה נכונה"), ועד דעתם של אחרים סביבנו על נושאים הקשורים רק אלינו.

כיום, הערך של וודאות עולה למקום מאוד גבוה, כחלק ממנגנון ההישרדות שלנו. למעשה, וודאות מאפשרת לנו להרגיש שליטה על החיים והמורכבות שלהם, ומקנה לנו יכולת להתמקד במה שחשוב לנו באמת, במקום להתפזר בפני אינספור אפשרויות וסכנות פוטנציאליות.

כשאנחנו מרגישים וודאות, אנו גם מצליחים להשתחרר מלחץ ומתחים שקיומם נובע מחוסר הוודאות. תחושת הוודאות מקנה לנו את היכולת להיות יותר נוכחים, להתחבר לרגע הנוכחי ולפעול מתוך מקום של שקט נפשי, במקום לפעול מתוך מקום של חשש או פחד.

חשוב לזכור, השאיפה לוודאות היא לא רק חלק ממנגנון הישרדות שלנו, אלא גם חלק מהצורך האנושי למצוא משמעות וסדר בעולם הסובב אותנו. לכן, בעוד שוודאות היא חשובה ומרגיעה, חשוב גם לדעת להתמודד עם האי-ודאות ולמצוא דרכים להרגיש ביטחון גם בתוך סביבה שאינה תמיד ידועה או קבועה.

היכולת לחיות עם אי-ודאות ולמצוא בה את הוודאות הפנימית שלנו היא האתגר האמיתי, והיא מה שמאפשר לנו לצמוח ולהתפתח כיחידים. לכן, כבר עכשיו אציין את הדבר החשוב מבחינתי בנושא הזה: אין מספיק חרטה לתקן את העבר, כמו שאין מספיק חרדה לעצב את העתיד.

האשליה של הוודאות:

החיפוש אחר וודאות, ברובו, מתוך הנחה שאם נוכל לקבוע ולהגדיר את העתיד, אנו נהיה בטוחים יותר ומאושרים. אך, כמו שצוין, המציאות שבה אנו חיים היא מורכבת ובלתי צפויה, מה שהופך את החיפוש הזה למקור של אשליה ולעיתים אף לתסכול וחוסר.

ההנחות שלנו והאשליה של וודאות

כולנו בני אדם וכולנו נוטים לייצר וודאות בחיינו דרך הנחת הנחות מסוימות, שמבוססות על המפות הפנימיות שלנו. אלו למעשה תפיסות ואמונות שצברנו לאורך השנים. לעיתים קרובות, ההנחות הללו עלולות להיות מוטעות ולא מדויקות, מה שיוצר מציאות שאינה קיימת ואפילו מסוכנת לפעול בהתאם לה.

וודאות מבחוץ לעומת וודאות פנימית

התלות בוודאות מבחוץ מעידה לעיתים על פער פנימי שקיים באופן מודע או לא מודע. אפשר למצוא סממנים של חוסר באהבה עצמית ובביטחון עצמי לפעמים, אבל זה לא תמיד המצב. לפעמים פשוט אנשים יוצרים ציפיות גדולות מאוד באחרים, ושוכחים לקחת את עצמם בחשבון.

במובנים אלו, חוסר היכולת לראות ולהעריך את העוצמה והביטחון הפנימי שלנו מוביל למצב בו אנו מחפשים אישור ו – וודאות מגורמים חיצוניים. אבל, האמת היא שהוודאות היחידה שאנו יכולים באמת להיאחז בה היא הדרך בה אנו חושבים, פועלים, מרגישים ומגיבים למציאות המשתנה שסביבנו.

המסע האנושי לחיפוש וודאות חיצונית:

כולנו רוצים להרגיש בטוחים ומוערכים, וזה מתחיל כבר מהילדות. ניקח לדוגמה מצב שבו ילד מצייר ציור ומבקש מההורה שלו או מהמורה להגיב עליו. במקום לקפוץ ישר לשבח או לבקר, יש אפשרות להחזיר לילד פידבק קצר ושאלות כמו: "וואו! איזה ציור… אני ממש רוצה לדעת – מה אתה חושב על הציור שלך? מה החלק שאתה הכי אוהב בו? יש משהו שהיית רוצה לשנות או להוסיף?" שאלות כאלה מעניקות לילד הזדמנות לחשוב על היצירה שלו, להעריך אותה בעצמו, ולהבין שדעתו חשובה ומוערכת.

לאחר מכן, כמובן, חשוב לתת פידבק חיובי, גם אם לא על התוצאה, אז על הדרך והמאמץ. הפואנטה היא ליצור תמהיל בו גם הילד נותן משוב לעצמו וגם ההורה. על ידי חיזוק הדיאלוג עם הילד לגבי מה שעשה, אנחנו למעשה מלמדים אותו תהליך של חשיבה עצמאית והערכה עצמית – כישורים שישרתו אותו לאורך כל חייו. פעולות כאלו מבססות וודאות אצל ילדים, שבהמשך יוכלו להשתמש בה כדי לפעול מתוך עצמם והוודאות שיש להם.

דווקא בעולם שבו ההורה או המחנך רגילים לתת את הפידבק ה"סופי", שינוי זה בגישה מאפשר לילד לפתח מודעות עצמית ולהבין שהערכתו העצמית אינה תלויה אך ורק בחוות דעת של אחרים, אלא ביכולתו לראות, להעריך ולהתמודד עם העולם מזווית הראיה הייחודית שלו.

זה כמו כשאנחנו מבוגרים ומחפשים הכרה או וודאות מהסביבה שלנו – בעבודה, במערכות יחסים או אפילו במדיה החברתית. כשאנו לומדים לשאול את עצמנו את השאלות הנכונות ולמצוא את הערכה מתוך התהליכים וההתפתחויות האישיות שלנו, אנו מבינים שהוודאות והביטחון הכי חשובים מגיעים מתוך עצמנו, ולא מהתגובות או ההכרה שאנו מקבלים מהסביבה.

בכל הנודע לפידבק, אפשר לומר בוודאות, שפידבק פנימי זמין לנו תמיד וניתן לשינוי, עריכה ולמידה. לכן, חשוב לפתח את היכולת הזו, גם אם אתם כבר לא ילדים.

השפעותיה של חוסר וודאות:

לחקר השפעת האי-ודאות על התנהגות אנושית וההתמודדות עם סביבה משתנה יש השלכות רחבות, לא רק על הפרט אלא גם על החברה כולה. קראתי מחקר מעניין שנמצא בJSTOR – : "מחוסר וודאות לקיצוניות". המחקר בדק את תפקיד האי-ודאות בהנעת אנשים להזדהות עם קבוצות חברתיות. דרך זו של חיפוש וודאות יכולה להתבטא בהזדהות עם קבוצות מגוונות, החל מצוותים קטנים ועד לקטגוריות חברתיות גדולות כמו קבוצות אתניות או פוליטיות.

המחקר מצביע על כך שהמוטיבציה לחפש וודאות בתוך קבוצה יכולה להוביל לתהליכים של קיטלוג חברתי, שינוי זהויות ואף לקיצוניות במקרים מסוימים. הבנה עמוקה יותר של מנגנונים אלו יכולה לתרום לנו להבין כיצד אנו כחברה יכולים להתמודד עם אי-ודאות בצורה המקדמת תחושת וודאות פנימית תוך שמירה על שייכות חברתית ומניעת פילוג.

מחקר נוסף שמצאתי, מדבר על סוגים של אי וודאות, וההשפעה של כל סוג על תהליך קבלת ההחלטות שלנו.
במחקר זה, מתייחסים לשלושה סוגים ספציפיים של אי-ודאות:

1. אי-ודאות צפויה: כאשר אנו יודעים שיש סיכוי שדברים לא יתנהלו כצפוי, כמו לדעת שתמיד יש קצת סיכון בניסיון של מנה חדשה במסעדה האהובה עלינו.
2. אי-ודאות לא צפויה: כאשר משהו לגמרי בלתי צפוי משנה את התוכניות שלנו, כמו לגלות שהמסעדה הקבועה שלנו שינתה פתאום את התפריט, והמנה האהובה עלינו כבר לא זמינה.
3. תנודתיות: כאשר שינויים או הפתעות מתרחשים בתדירות גבוהה. אם המסעדה האהובה עלינו משנה את התפריט שלה באופן קבוע, זהו מצב תנודתי – הוא לא צפוי רוב הזמן.

החוקרים התעניינו באופן בו המוח שלנו מתמודד עם אי-ודאויות אלו. הם גילו שאנו משתמשים באסטרטגיות וחלקי מוח שונים כדי להתמודד עם כל סוג. לדוגמה, במצב של שינויים בלתי צפויים, ייתכן שנצטרך להתאים מחדש את התוכנית שלנו במהירות וללמוד ממה שקורה כרגע, במקום להסתמך על מה שידענו קודם לכן.

לעומת זאת, במצב של אי וודאות צפויה, המוח יבדוק מידע שהוא כבר מכיר ע"מ למצוא פתרון.

כמו כן, החוקרים מדברים על חקירה (סקרנות) לעומת ניצול (שימוש במשאבים קיימים וידע). זה כמו להחליט אם להישאר עם המסעדה שאתה מכיר ואוהב (ניצול) או לנסות מקום חדש כדי לראות אם תוכל למצוא מסעדה חדשה שתהיה האהובה עליך (חקירה).

במובנים אלו, כשמתמודדים עם אי-ודאות, חשוב לאזן בין ניצול משאבים או אסטרטגיות ידועות לבין חקירת אופציות חדשות. אם מצב מסוים הוא מאוד לא צפוי אך יציב, ייתכן שיהיה יתרון בהיצמדות למה שמוכר לנו. אבל, במצב של שינויים בלתי צפויים או תנודתיות גבוהה, חקירת אופציות חדשות עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר. האיזון הזה קריטי לבחירת התנהגות מותאמת.

תחשבו על כל הפעמים שהגבתם במצב של חוסר וודאות. האם אהבתם את התגובה? האם תפקדתם כמו שרציתם? בהנחה ומצאתם פערים, זה כנראה בגלל היחס בין מצב החקירה שלכם למצב הניצול. החדשות הטובות הן – אפשר לעבוד על זה ולהתגמש במקום הזה.

תתחילו בדברים קטנים, כמו דוגמת המסעדה. משם טפסו בקצב שלכם למצבים יותר מורכבים וזכרו – הוודאות נמצאת בתוככם.

פיתוח וודאות פנימית

כדי לפתח וודאות פנימית, חשוב להתחיל לעבוד על האהבה עצמית והביטחון העצמי שלנו. זה כולל להכיר ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו, להבין שהכוח להתמודד עם אתגרים ועם אי-ודאות קיים בתוכנו. הפנמה של עקרון זה מאפשרת לנו לחוות שקט ורוגע גם בתוך סיטואציות שאינן מלאות בוודאות.

מיקוד פנימי וההבנה שאנחנו מסוגלים להתמודד ולהפיק משמעות מהחוויות שלנו, מספקת בסיס חזק לוודאות פנימית. ההבנה הזו אינה תלויה בנסיבות החיצוניות אלא בתחושת השליטה והעוצמה הפנימית שלנו.

האתגר של פיתוח וודאות פנימית מצריך מאיתנו להכיר במגבלות הוודאות החיצונית וללמוד לקבל את החיים עם כל מורכבותם. על ידי התמקדות באהבה עצמית וביטחון עצמי, מתפתחת גם היכולת להתמודד עם הלא ידוע באופן בריא ובונה, מה שמאפשר לנו לפעול מתוך מקום של עוצמה ולא מתוך פחד או תלות.

חשוב לציין, ביטחון ואהבה מבפנים, אלו לא רק מילים יפות וסיסמאות. מדובר למעשה בקבלה והבנה של מה שקורה בתוכנו. ברגע שגם הדברים הפחות טובים בנו הופכים למקובלים עבורנו, אי אפשר להשתמש בהם נגדנו. זו למעשה החוזקה החשובה ביותר.

במשך השנים בקליניקה, גיליתי כמה בני אדם מופעלים מהחשש של "מה יגידו", או "מה יקרה שידעו שאני…". אותם אנשים שהעלו את החשש הזה, גילו בהמשך שלאנשים אחרים יש נטייה להגיד משהו, לא משנה מה. 

כך גם גילו שאנשים אחרים, אומרים את מה שיש להם ומתקדמים הלאה. ההבנה הזו, יכולה לאפשר לנו ליצור וודאות משלנו. לגבי מה שאנחנו יודעים. לגבי מה שחשוב לנו ולגבי העובדה – שמה שחשוב לנו – זה מה שחשוב.