שפת גוף ותקשורת לא מילולית: להבין את מה שלא נאמר
שפת גוף, הידועה גם כתקשורת לא מילולית, היא כלי רב עוצמה שאנו משתמשים בו מדי יום כדי ליצור אינטראקציה עם אחרים. זה לא קשור רק למה שאנחנו אומרים, אלא איך אנחנו אומרים את זה והאותות שאנחנו שולחים עם הגוף שלנו. על אף העוצמה של התקשורת הזו, מרבית האנשים לא שמים לב באמת לאופן בו הם משתמשים בה. למזלנו, יש מה לעשות בעניין. בואו ניכנס לזה.
הגדרה וחשיבות של שפת גוף
שפת גוף היא צורת תקשורת שבה התנהגויות פיזיות, בניגוד למילים, משמשות כדי להביע או להעביר מידע. התנהגות כזו כוללת הבעות פנים, תנוחת גוף, מחוות, תנועת עיניים, מגע ושימוש בחלל. זה חשוב כי זה אומר לנו יותר על הרגשות והעמדות של אדם מאשר על המילים שלו בלבד. על פי ויקיפדיה , עד 66% מכל התקשורת היא לא מילולית, מה שמדגיש את התפקיד המכריע של שפת הגוף באינטראקציות היומיומיות שלנו.
כיצד שפת הגוף משפיעה על התקשורת?
שפת הגוף משפיעה רבות על האופן שבו אנו מבינים ומפרשים אחרים. לדוגמה, היציבה של אדם יכולה לומר לנו אם הוא בטוח בעצמו או עצבני, בעוד שהבעת הפנים שלו יכולה לגלות אם הוא שמח, עצוב או מופתע. זה כמו שפה אילמת שמדברת רבות.
מחקר של אלברט מהרביאן מעלה כי 55% מהתקשורת מגיעה משפת גוף, 38% מנימת הקול ורק 7% מהמילים הנאמרות. זה מראה שלעתים קרובות שפת הגוף שלנו יכולה להעביר יותר מהמילים שלנו. בין אם האחוזים האלו מדויקים או לא, מדובר בהשפעה גדולה שמגיעה מהאופן בו אנחנו מתקשרים ולא מהמילים עצמן.
הבנת סוגים שונים של שפת גוף
שפת גוף היא צורה עוצמתית ומקיפה של תקשורת לא מילולית, המאפשרת לנו לבטא ולהעביר רגשות, כוונות ומחשבות ללא צורך במילים. בין אם מדובר במבט של עין, בתנוחת גוף, או בזווית הראש, כל אלה משדרים מסרים שיכולים לחשוף הרבה מעבר למה שאנו בוחרים לומר בפה.
חשיבות הפרשנות הנכונה
לפני שנכנסים לעומק הניתוח של שפת גוף, חשוב להדגיש את הפוטנציאל לפרשנות מוטעית. האופן שבו אנו מפרשים את שפת הגוף של אדם אחר הוא למעשה הפרשנות שלנו, מתוך האמונות שלנו, הניסיון האישי והתקוות שלנו. זה יוצר סיכון שאנחנו עלולים לפרש באופן שגוי את המסרים הלא מילוליים שאנו קולטים.
לכן, חשוב לזכור שאין חוקים מוחלטים בנושא זה, והדרך הנכונה ביותר להבין את המסר היא על ידי פיתוח מיומנויות לזיהוי שפת גוף, שיקוף של ההבנה שלנו ושאילת שאלות.
שקיפות ושאלה – מפתחות להבנה עמוקה
כאשר אנו נתקלים בשפת גוף שמעוררת בנו סקרנות או חשש, הפעולה הנכונה היא לא להסתפק בהנחות הראשוניות שלנו. פנייה ישירה ופתוחה לאדם שמולנו, בסקרנות ואותנטיות, על כך שמשהו עורר את תשומת הלב שלנו, יכולה לספק תשובות נכונות יותר ולמנוע אי הבנות. כאשר אנו שואלים בכנות ובאופן גלוי, אנו לא רק מבהירים את המסרים שקיבלנו, אלא גם בונים גשרים של תקשורת ואמון.
סוגים שונים של שפת גוף
הבנת שפת הגוף מצריכה תשומת לב לסוגים שונים של אותות ומחוות. להלן דוגמאות למרכיבים בשפת הגוף והמשמעויות האפשריות שלהם:
- מבטים: מבט ישיר עשוי לבטא ביטחון ואמינות, בעוד שהימנעות מקשר עין יכולה להעיד על חוסר נוחות או אי ביטחון. כמובן שזה גם תלוי בתרבות, בהקשר ובמצבו הרגשי של האדם שמולנו. יש אנשים שיפנו מבט למעלה או למטה כשירצו להיזכר במשהו. אחרים יתקעו בכם מבט ישיר בלי למצמץ, רק כי קראו מאמר פעם שזה משדר חוזק. בכל מקרה, עדיף להסתמך על יותר מפרט אחד, לעקוב אחרי הסימנים האלו במשך השיחה ולציין בקול רם ולפי הצורך, את מה שקלטתם.
- הבעות פנים: הבעות הפנים כוללות לא רק את העיניים, אלא ממש את כל הפנים. הן ממלאות תפקיד מכריע באינטראקציות היומיומיות שלנו. הם יכולים להעביר את הרגשות, הכוונות והתגובות שלנו. על פי מחקר של פרופסור פול אקמן , מומחה בתחום הבעות הפנים, הפנים שלנו יכולות לבטא שבעה רגשות אוניברסליים: אושר, עצב, כעס, הפתעה, פחד, גועל ובוז. הדבר מצביע על כך שהבעות פנים אינן רק תופעה תרבותית, אלא אנושית, מה שהופך אותן לכלי חיוני בהבנה ובתקשורת עם אחרים.
- תנוחות גוף: גוף פתוח, עם ידיים שאינן מוצלבות, משדר פתיחות וקבלה. לעומת זאת, גוף סגור עשוי להעיד על הגנה או סגירה. גם כאן, נתקלתי באנשים שהיו "סגורים" רק כי היה להם קר, לעומת אנשים שהיו "פתוחים" כי כאב להם הגב. ההנחות שהנחתי אגב, היו שונות לחלוטין. למזלי, שיקפתי ושאלתי, וככה למעשה למדתי על האפשרויות האלו.
- מרחק פיזי: המרחק שאנו שומרים מאנשים אחרים יכול להצביע על רמת הנוחות והקירבה בינינו לבין האדם האחר. במקרים מסוימים, מרחק פיזי יכול גם להצביע על אדם שמכבד את האחר ונותן לו "ספייס", או מישהו שמתקרב כי לא שומע\רואה מרחוק.
עפ"י הנתונים האלו ניתן להבין, שפת הגוף היא עולם רחב של אינטראקציה ותקשורת. ככל שנהיה יותר מודעים ומיומנים בקריאה ובהבנה של סימנים אלו, כך נוכל לשפר את היכולת שלנו לתקשר באופן יעיל ואמפתי יותר עם הסובבים אותנו. האתגר הוא ללמוד לקרוא את הסימנים, לשאול כאשר אנחנו לא בטוחים, ולשקף תמיד בכנות ובאופן פתוח – כך נוכל לבנות תקשורת טובה יותר עם עצמנו ועם אחרים.
מחוות פיזיות
מחוות הן חלק מהותי משפת הגוף. הם יכולים להעביר מגוון רחב של רגשות וכוונות, לעתים קרובות משלימים או אפילו מחליפים מילים מדוברות. יש הרבה סוגי מחוות, חלק אוניברסליות, חלק יותר אישיות, ובכולן מכנה משותף – התרומה שלהן לשפה המילולית.
ישנם מספר סוגי מחוות שאנו משתמשים בהם בתקשורת היומיומית שלנו. הנה כמה:
- מחוות סמליות: אלו מחוות בעלות משמעות מוסכמת ספציפית, כמו אגודל לאישור או הנהון לחיוב.
- מחוות המחשה: מחוות אלו משמשות לתיאור או הדגמה של משהו, כמו חיקוי פעולת פתיחת צנצנת.
- מחוות רגולטוריות: מחוות אלו שולטות בזרימת השיחה, כמו הרמת יד לדבר או נפנוף לשלום.
- מחוות הסתגלותיות: מחוות אלו אינן מודעות לעתים קרובות ומשמשות לניהול רגשות, כמו כסיסת ציפורניים בזמן שמרגישים עצבים, או רגל קופצת.
הבנת סוגים אלה של מחוות יכולה לשפר מאוד את היכולת שלנו לתקשר ביעילות ולפרש את שפת הגוף של אחרים בצורה מדויקת.
שיפור המודעות העצמית לשפת הגוף שלנו
אני פוגש המון אנשים בחיי, במסגרת מקצועית ואישית. עם הזמן שמתי לב שכולנו מסתובבים בתוך עצמנו כל היום, ורק מעט מאיתנו מודע באמת לשפת הגוף. מכאן גם הסיבה לכך שהרבה מאיתנו מופתעים כשיש לנו פערים בתקשורת עם אחרים. זה נשמע בד"כ כמו: "מה כבר אמרתי…? סה"כ ביקשתי ש… ופתאום הוא התעצבן". כשאני שואל: "איך בדיוק אמרת לו את זה?", לרוב אני מקבל רק את הטקסט, ללא החלק הלא מילולי. שם למעשה, נמצאת הסיבה לפער.
ההבנה והמודעות לשפת הגוף שלנו הן כלים חזקים ביותר בידיים שלנו כשאנחנו רוצים לשפר את התקשורת עם העולם סביבנו. שפת הגוף שלנו משדרת מסרים ברורים על המחשבות, הרגשות ואפילו על הכוונות שלנו, לפעמים יותר מאשר המילים שאנו משתמשים בהן. לכן, שיפור המודעות העצמית לשפת הגוף שלנו יכול להוביל לשיפור משמעותי בכישורי התקשורת וההבנה ההדדית בינינו לבין אנשים אחרים.
איך עושים את זה?
- התבוננות והקשבה: התחילו בלהקדיש זמן להתבוננות בעצמכם במראה, או אם יש לכם איך, שבו לצפות בהקלטות וידאו של עצמכם במצבי תקשורת שונים. שימו לב למחוות שלכם, לתנוחת הגוף, ולתגובות הבלתי מודעות שלכם במהלך שיחה. שימו לב לאופן בו אתם יושבים, זזים ומדברים, פחות למילים עצמן, אלא יותר למופע הפיזי שלכם.
- תרגול מודע: כאשר אתם מודעים לתנוחות או מחוות מסוימות שאתם עושים, נסו לשנות במכוון במצבים מסוימים. לדוגמה, אם אתם נוטים לשבת בידיים שלובות, פתחו אותן רק כדי לבדוק מה ההבדל. אם אתם נוטים לדבר בטון גבוה ומהיר, נסו לשנות קצב בחלק מהזמן, להאט את הקצב, או להשתמש בניגון אחר.
- חיזוק חיובי: כאשר אתם מצליחים לשמור על שפת גוף פתוחה וחיובית, תשימו לב לתגובת הסביבה. קיבלתם פידבק טוב יותר? השיחה הייתה פורייה יותר? השתמשו בממצאים אלו כדי לחזק את מה שעבד בשיחה הזו. קחו בחשבון שמה שעובד לאדם אחד, לא בהכרח יעבוד עם האחר. זו בדיוק המהות של המיומנות הזו.
שפת גוף פתוחה וחיובית לא רק משפרת את התקשורת עם אחרים, אלא גם יכולה להשפיע באופן חיובי על התחושה שלנו כלפי עצמנו. זה יכול למלא בתחושות של ביטחון, עצמאות, ושליטה כשאנחנו משדרים את המסרים שלנו בצורה מדויקת דרך שפת הגוף שלנו.
שפה לא מילולית: יותר מפרשנות אחת
דניאל (השם בדוי) הגיע לקליניקה שלי עם תחושות של חרדה ולחץ, המורגשות בעיקר במפגשים עם המנהל שלו בעבודה. הוא תיאר איך בכל פגישה איתו, הוא מרגיש שהוא לא מצליח להתחבר, להעביר את המסרים שהוא רוצה ותמיד נותר עם תחושת בלבול וחוסר.
באחת הפגישות שלנו, דניאל תיאר סצנה מפגישה אחרונה שבה הוא הרגיש במיוחד לא בנוח. הוא זכר שבמהלך הדיון, המנהל שלו ישב עם ידיים משולבות, עם כיווץ בעיניו ומבט נעול על המסמכים שעל השולחן. דניאל פרש זאת כאילו המנהל שלו לא מתעניין בו, משדר דחייה וחוסר חשק לא משנה מה אמר או עשה.
שאלתי בסקרנות: "איך אתה יודע שזה מה שהוא רצה להעביר לך?"
דניאל ענה: "כי הוא לא הסתכל עלי, לא חייך, לא אמר שום דבר פרט למשפטים קצרים, ובכללי הרגשתי שאני מפריע לו. אם מישהו היה בא לדבר איתי, הייתי מתנהג אחרת".
בנקודה הזו כבר הבנתי שהבעיה נעוצה בפרשנות של דניאל. הוא מדד את ההתנהגות של המנהל שלו, עפ"י ההתנהגויות שלו. מה שלא לקח בחשבון, שכל אחד מאיתנו מביע את עצמו אחרת, בעיקר ברמה הלא מילולית.
הפתעתי את דניאל כשהסברתי שישנה אפשרות שהפרשנות שלו למצב לא מדויקת. הסברתי על המשמעות האפשרית של חציית ידיים כמחווה של ריכוז ולא בהכרח סגירות, ואיך המבט הנעול עלול להעיד על ההתמקדות במה שהוא אומר, ועל הרצון שלו להיות מרוכז בעבודה עצמה. מתוך הזווית החדשה, שאלתי אותו, אם זה באמת המצב, מה זה מאפשר לו לעשות אחרת.
בהתחשב בפרשנות החדשה, דניאל החליט לבדוק גישה שונה בפגישה הבאה. הפעם, הוא שאל את המנהל שלו יותר שאלות פתוחות, חייך גם כשהמנהל לא הסתכל עליו, ניסה ליצור קשר עין ושמר על תנוחת גוף פתוחה וחיובית. להפתעתו, הוא גילה שהמנהל שלו הפעם היה מאוד תקשורתי ותומך, והפגישה התקיימה באווירה חיובית ופורה. בסוף המפגש המנהל אמר לו: "הייתה פגישה מעולה, תודה על הסבלנות שלך, רואים שהשקעת". מצד דניאל, פרט לשינוי באופן בו תקשרו, לא היה הבדל בהכנות ברמה המקצועית.
המקרה של דניאל מדגיש את החשיבות של בדיקת הפרשנויות שלנו, שאילת שאלות לפני שמגיעים למסקנות מהירות לגבי הכוונות והרגשות של אחרים. שפת הגוף יכולה להיות מורכבת ומגוונת, ורק דרך תקשורת פתוחה ואמיתית נוכל לחדור לעומק המסרים שאנחנו והסביבה שלנו משדרים.
לסיכום: מחשבות על החשיבות של הבנת שפת גוף
הבנת שפת גוף היא יותר מסתם מיומנות – היא חלק מכריע בתקשורת האנושית. על ידי תרגול וזיהוי שפת גוף, נוכל להבין טוב יותר את הרגשות, הכוונות והמחשבות של אחרים, גם כאשר הם לא נאמרים בקול. זה יכול להוביל לתקשורת יעילה יותר, מערכות יחסים עמוקות יותר, ואמפתיה רבה יותר.
מעבר לזה, על ידי מודעות לשפת הגוף שלנו, אנחנו יכולים לבטא את עצמנו בצורה יעילה יותר ואותנטית, ולשפר את ההתפתחות האישית והביטחון העצמי שלנו.
הכוח של שפת הגוף הוא עצום. זוהי שפה אילמת שמדברת רבות, והבנה שלה יכולה לפתוח דלתות להבנה עמוקה יותר של העולם והאנשים סביבנו.
זכרו, "הדבר החשוב ביותר בתקשורת הוא לשמוע את מה שלא נאמר." – פיטר דרוקר
